גז"ד בעבירות סחיטה באיומים ותקיפה שבוצעו כלפי עו"ד ע"י לקוח

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירות של סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ותקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, עבירות שבוצעו כלפי בא כוחו דאז, בעת שזה ייצג אותו בהליכים אזרחיים שונים.

2.         במהלך השנים 2005 - 2006 דרש הנאשם מבא כוחו (להלן: "המתלונן"), כספים על חשבון כספי הפיצויים העתידיים להפסק לזכותו עם סיום ההליך האזרחי, והפעיל עליו לחצים כבדים, עד שזה נעתר לדרישותיו ומסר בידו המחאות בסכום כולל של 100,000 ש"ח.

            ביום 31/05/07 הגיע הנאשם למשרדו של המתלונן וביקש לקבל "מקדמה" על חשבון תביעה נוספת שטרם הוגשה. בעקבות סירובו של המתלונן ליתן בידיו סכום כסף נוסף, איים עליו הנאשם בצעקות כי יפגע בגופו, בפרנסתו ובשמו הטוב, והדף מתמחה אשר נכנס לחדר כדי להרגיע את הרוחות.

בהמשך, נכנע המתלונן לדרישות הנאשם עקב חששו מפניו, ומסר בידו סכום כסף נוסף בסך של 1,500 ש"ח.

            לאחר שגמלה בלבו של המתלונן ההחלטה להפסיק לייצג את הנאשם, והוא הודיע לנאשם על כך, החלה מסכת של איומים, צעקות, עלבונות והטלת טרור מצד הנאשם, שמטרתה היתה להניע את המתלונן להחזיר לו כספים שגבה כשכר טרחה, בעקבותיה, ומתוך חשש מסר המתלונן בידי הנאשם המחאה בסך 2,000 ש"ח.

הנאשם לא הסתפק בכך, והמשיך כמעט מידי יום ביומו להגיע אל סמוך למשרדו של המתלונן ולאיים עליו במילים בוטות ומפורשות בפגיעה בחייו. אירועים אלו הגיעו לשיאם, כאשר ביום 07/08/07 איים הנאשם על המתלונן בפגיעה בחייו ותוך כדי כך הוציא מכיסו אקדח, הראה אותו למתלונן ואמר לו "אל תתן לי להשתמש בזה".

3.         בעקבות אירוע זה, נעצר הנאשם ביום 08/08/07.

4.         הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון, בו סוכמו גם רכיבי הענישה, ושני הצדדים עתרו בפני בית המשפט לאמץ את המוסכם, כהולם את נסיבות ביצוע העבירה ורף הענישה הנהוג.

5.         המאשימה הסבירה כי מול חומרת מעשיו של הנאשם ועברו הפלילי, נלקחו בחשבון הודאתו המיידית, החסכון בזמן השיפוטי, ועמדת המתלונן, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם "סולחה", שנערך ביניהם, וביקשה לאזן באופן מלא בין האינטרסים ע"י הטלת קנס הולם.

6.         הסניגור תמך אף הוא בעמדת המאשימה, וביקש לאמץ את ההסדר, כהולם ומאוזן, בהדגישו את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובפרט מצבו הכלכלי והלחץ שבו היה נתון בעקבות תאונת דרכים אותה עבר, (שהיתה עילה להגשת תביעת הפיצויים), והתדרדרותו לסמים בשל מצוקה זו. כן, ביקש להסתפק בקנס סמלי בלבד, בסכום בו יוכל הנאשם לעמוד, ללא חשש למאסרו חלף הקנס.

7.         כמתואר לעיל, במשך חודשים הטיל הנאשם מוראו על המתלונן, ובדרכי איומים והפחדה הצליח להוציא ממנו כספים "על חשבון" כספי פיצויים בהם היה עתיד לזכות, לעמדתו, בסיום ההליך המשפטי שניהל בשמו אותו עורך דין.

כל אימת שדרישותיו לא היו נענות, איים הנאשם על המתלונן, צעק עליו, הטרידו במשרדו והעליבו.

אין צורך להכביר מילים על חומרת המעשים ועל הצורך בענישה מרתיעה והולמת כנגדם.

8.         עם זאת, שוכנעתי כי בהסדר הטיעון נלקחו בחשבון שיקולי ההרתעה ואלו אוזנו בשיקולים האינדיבידואליים המיוחדים לנסיבותיו של המקרה.

הודאתו המיידית של הנאשם, חרטתו, לקיחת האחריות, והחסכון בזמן השיפוטי ובהעדת העדים.

מצוקתו של הנאשם, אב לשלושה ילדים, בעקבות תאונת דרכים אותה עבר, ואשר בעטיה לא יכול היה להתפרנס ונקלע לקשיים כלכליים.

עמדת המתלונן, אשר פנה בבקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם, לאחר שיושבו ההדורים ביניהם, ומתוך הכרותו במצב הקשה בו היה שרוי הנאשם באותה עת. 

לא ניתן להתעלם מגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הכולל עבירות רכוש רבות וכן מספר עבירות אלימות. עם זאת, הרשעותיו האחרונות של הנאשם הינן בגין עבירות שביצע בשנת 2002, ועברו בא לידי ביטוי בהסדר הטיעון.

9.         לאור האמור, שוכנעתי כי ההסדר מאזן בין כלל השיקולים דלעיל, ואף אם הוא נוטה לקולא, אין הוא חורג ממידת הענישה הנהוגה, ושעה שבתי המשפט נוטים, ככלל, לכבד הסדרי טיעון, החלטתי לאמץ את ההסדר ולגזור על הנאשם את העונשים הבאים: